קצב נ' צח אורני - שירות מכירה ויצור מאזניים בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ורד רביב, מיום 31.7.13, בתיק 16-21509-12-5, במסגרתה דחתה הרשמת הנכבדה את בקשת המבקש לתיקון קרן החוב בפתיחת התיק.

2. תיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נפתח לביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, שניתן על-ידי כב' השופטת אסתר שטמר ביום 5.9.12 בתיק ת"א 5886-08-07 (5899-08-07) ובו חויב המבקש לשלם למשיבים, ביחד ולחוד עם הנתבעים האחרים בתיק זה, את סכום של 221,666 $ לפי שער הדולר ביום הגשת התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאותו מועד ועד היום.

3.ביום 7.1.13 הגיש המבקש בקשה להורות על תיקון הטעות שנפלה באופן חישוב גובה החוב בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כשלטענתו החישובים בתיק נערכו על סמך תחשיב עצמי של ב"כ המשיבים המבוסס על ריבית צמודה בשיעור 4% לשנה, מקום שבפסק הדין כאמור צורפה לסכום שנפסק "ריבית חוקית" בהתאם לריבית שתתפרסם על-ידי משרד האוצר. ב"כ המשיבים התנגד לבקשת המבקש וטען כי טענת המבקש הועלתה בפני בית המשפט שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל, במסגרת הליכי עיכוב ביצוע פסק הדין, ועל כן לטענתו אין להעלותה בהליך מקביל בפני הרשמת הנכבדה.

5. בהחלטה מיום 10.1.13 קיבלה כב' הרשמת את עמדת ב"כ המשיבים וקבעה כדלקמן: "כפי שעולה מהתיק החייבים פנו בבקשה לבית המשפט. ההחלטות שהוגשו למזכירות ההוצאה לפועל והוקלדו בתיק אינן סרוקות. ככל שהחייבים עתרו בבקשה לבית המשפט, אין מקום לניהול הליכים חופפים. ההליכים בתיק עוכבו כפי החלטת בית המשפט. יש להמתין להחלטה שתינתן".

6. ביום 6.3.13 הגיש המבקש בקשה חוזרת להקטנת קרן החוב, ובהחלטתה מיום 9.3.13 קבעה הרשמת הנכבדה כי ההליכים בתיק מעוכבים תוך שהיא מפנה להחלטה מיום 10.1.13.

ביום 14.3.13 הודיע המבקש לרשמת הנכבדה כי ההליכים בבקשה לעיכוב פסק הדין הסתיימו, ובעקבות הודעה זו קבעה כב' הרשמת כי המבקש טרם הציג בפניה חוות דעת מומחה לעניין הטעות כנטען בתחשיב ההוצאה לפועל.

על החלטה זו הוגשה בקשת הערעור שבפני.

7. בהתאם להחלטתי הגישו המשיבים תגובתם לבקשה. מטיעוניהם עולה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז חייב את המבקש לפצות את המשיבים בגין תרמית שביצע ביחד עם הנתבעים האחרים מחוץ למדינת ישראל, ועל-כן לשיטתם, יש לחשב את הריבית שצורפה לסכום הפסוק כריבית דולרית. לתמיכת טענתם מפנים המשיבים לספרו של כב' השופט בדימוס דוד קציר, פסיקת ריבית, הצמדה ושערוך, הוצאת תמר (1996) ממנו הם לומדים כי יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית המוטלים על תשלום המוצמד לשער דולרי ריבית דולרית שנתית בשיעור של 11%. המשיבים מפנים בתגובתם לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר בע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים נ' טייק בו יושם לטענתם עקרון חישוב הריבית הדולרית כמפורט לעיל. תמיכה נוספת לטענתם מוצאים המשיבים בתקנה 4 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), תשס"ג-2003 הקובעת כי סכום שיש לשלמו במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ יהיה בשיעור ריבית הליבור בתוספת 1%.

כמו כן צירפו המשיבים לתגובתם חוות דעת מומחה – חשבונאית שנערכה על-ידי רו"ח אלי סררו, מיום 29.9.13, המאששת לגישתם את טיעונם לעניין חישוב הריבית.

8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה;

המחלוקת בענייננו מתמקדת ביחס לאופן חישוב החוב בהתאם לעקרונות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה לגבי שיעור הריבית המצורפת לתשלום במטבע ישראלי הצמוד לשער הדולרי.

לא מצאתי כי שגתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה להורות על הגשת חוות דעת מומחה חשבונאית מטעם המבקש. החלטת כב' הרשמת כוללת התייחסות לטענות המבקש ולתחשיב שצורף לבקשתו הראשונה כנספח 2, ולאחר שנשקלו על ידה השיקולים הרלוונטיים קבעה כי על המבקש לתמוך את בקשתו לתיקון קרן החוב בחוות דעת חשבונאית מטעמו. איני מוצאת כי נפל פגם כלשהו בקביעה זו המצדיק התערבותי.

9. אין בכוונתי להידרש לסכומים ולחישובים שהציגו הצדדים בכתבי הטענות, אך למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי בפסק דינה של כב' השופטת אסתר שטמר קביעה מפורשת לפיה יש לחשב את שיעור הריבית שצורפה לסכום הפסוק לפי ריבית דולרית העולה על שיעור הריבית החוקית המחושבת בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. לא כל שכן, כאשר הזוכה בבקשתו לביצוע פסק הדין כתב כי יחול על החוב כלל חישוב 3 (ריבית והפרשי הצמדה) ולא ציין כי מדובר בכלל חישוב אחר.

הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.